גלגלתי שיר
וכמו עם טאבק
לקקתי את הנייר עם הלשון,
על מנת,
שיסגר היטב ,
באמצעות החלקיקים שלי,
ועל מנת,
שלא יברח
עם העשן.
גלגלתי שיר.
הנחתי לו להרעיל אותי
מבפנים.
מצאתי בו רגיעה מפוררת.
כשנשמתי ממנו פנימה
גמרתי אותו מבחוץ,
ורציתי תוך כדי
להריח את כתמי העופרת
על אצבעותיי,
חשבתי,
הלא זה הריח של הריקבון?
כאשר גמרתי
זרקתי אותו ממני
ובלי להביט
דרכתי עליו
שימעך.











