עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אז אחרי כמעט עשור בישראבלוג, באתי הנה.
ישרא הפך לי לבית. מאות פוסטים, אם לא יותר.
אלפי חוויות ורגעים...

********
עריכה:
מצאתי גם פה בית ומקום.
חברים
RoseSpace girllove myselfאני ?הַחַיִּים שֶׁלִּיsunshine
System MeGeminibeautiful.scarאדווהMr.NobodyLittle One
haunted princessWitchIM ALחַשׂוּף
לא יכולתי לעשות כלום
לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם
אַתָּה שׁוֹמֵעַ לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה כְּלוּם
זֶה הָיָה אֶצְלִי בַּיָּדַיִים
וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם
וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה מַשֶהוּ
אַתָּה שׁוֹמֵעַ יָכוֹלְתִּי לְגַמְגֵם
מָה רָצִיתִי לְהַגִּיד
יָכוֹלְתִּי לְהַרְגִּישׁ הֲכִי רָע שֶׁאֶפְשָׁר

לא יכולתי לעשות כלום/יונה וולך
ארכיון דצמבר 2017
גם אני
15/12/2017 02:32
טיגר הבובה
פליטה מישראבלוג. נראה מה יהיה. עשור בישרא. אלפי קטעים. מיליון חוויות. כאבים צלקות התחדשות צמיחה גדילה שינויים... עוד פרק נסגר.
1 תגובות
גלגלתי שיר
15/12/2017 19:08
טיגר הבובה
גלגלתי שיר וכמו עם טאבק לקקתי את הנייר עם הלשון, על מנת, שיסגר היטב, באמצעות החלקיקים שלי, ועל מנת, שלא יברח עם העשן. גלגלתי שיר. הנחתי לו להרעיל אותי מבפנים. מצאתי בו רגיעה מפוררת. כשנשמתי ממנו פנימה גמרתי אותו מבחוץ, ורציתי תוך כדי להריח את כתמי העופרת על אצבעותיי, חשבתי,  המשך...
0 תגובות
מכחולי האש
19/12/2017 17:38
טיגר הבובה
על החנוכיה דועכים מכחולי האש רוקדים להם חרש מתעלסים בלהבתם שום נר עוד לא נפל נאבקים בשקט אצילי החושך ישאר והם דועכים ומהפנטים את עיניי ואני לא בדיוק יודעת למה אבל בין כל היופי הבלתי נתפס משהו בתוכי דוחק בי לקחת מכחול אש לנשוף עליו בכל הכוח ולכבות לו את  המשך...
1 תגובות
טריגר גילוי עריות
22/12/2017 23:37
טיגר הבובה
אחד לא מבין מה קורה לי. רק אני מכירה את המציאות שלי, עם הפלאשבקים שלי. בא לי לצרוח עד שהגרון שלי יקרע, אבל הקול נאלם.. בא לי לבכות עד שלא ישארו יותר דמעות אבל הדמעות נעלמות. כולם חושבים שהם מבינים ויודעים אבל לאף אחד לא סיפרתי איך הוא הפשיט אותי  המשך...
16 תגובות
זה מה שיצא. זה מה שבלב. מוצפת.
26/12/2017 14:01
טיגר הבובה
את הנפש שלי רצחו כבר מזמן זעקה אילמת ואחריה חורבן. רוצח הילדות הקטנות כבר לא כאן, ואני, נשארתי הקנקן הקטנטן. רסיסים של חיים מאז לי חיברתי, אך אם יבוא יום וגופי ירצח, לא אמות, כי אני כבר מזמן נרצחתי, ועדיין בונה חיים ששווה לחיותם.
1 תגובות
פרידה מחברה אהובה
27/12/2017 19:52
טיגר הבובה
"זה עצוב שהילד הפסיק לנשום והתחיל למות לא ידענו שכל כך כואב לך, מצטערים" זעקה שאף אחד לא שמע, אני יודעת כמה ניסית שישמעו. בכל דרך. באמת שאני יודעת, אני כן שמעתי. זעקה חזקה כל כך. כואבת כל כך. חוץ מלהיות איתך לתת לך להרגיש שמישהו כן שומע לא יכולתי  המשך...
5 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון