עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אז אחרי כמעט עשור בישראבלוג, באתי הנה.
ישרא הפך לי לבית. מאות פוסטים, אם לא יותר.
אלפי חוויות ורגעים...

********
עריכה:
מצאתי גם פה בית ומקום.
חברים
RoseSpace Girlאני ?הַחַיִּים שֶׁלִּיVenusSystem Me
Nogabeautiful.scarאדווהMr.Nobodyקְטַנָּהhaunted princess
Witchחַשׂוּף
לא יכולתי לעשות כלום
לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם
אַתָּה שׁוֹמֵעַ לֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה כְּלוּם
זֶה הָיָה אֶצְלִי בַּיָּדַיִים
וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת עִם זֶה כְּלוּם
וְלֹא יָכוֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מִזֶּה מַשֶהוּ
אַתָּה שׁוֹמֵעַ יָכוֹלְתִּי לְגַמְגֵם
מָה רָצִיתִי לְהַגִּיד
יָכוֹלְתִּי לְהַרְגִּישׁ הֲכִי רָע שֶׁאֶפְשָׁר

לא יכולתי לעשות כלום/יונה וולך

מגיעה נקודה

12/09/2018 00:55
טיגר הבובה
מגיעה נקודה
בה השלד נסדק,
הביוב מטפטף
והגועל קצת צף.
מגיעה נקודה 
בה השלד נשבר,
הביוב מתפוצץ
והגועל עולה.

מגיעה נקודה
בה שום מקור הזדהות
לא שווה, לא שייכת,
לא כאן, בהווה.

מגיעה נקודה 
בה השלד מפורק
האם הוא היה?
האם הוא יהיה?
והכל נצבע בצבע 
הגועל המבחיל
והכל לא שייך
והטוב לא זמין.

מגיעה נקודה
בה אין טעם,
אין משמעות למהות
זו הנקודה בה 
טובעת אני בביוב.
Thelse
12/09/2018 01:46
אבל זה העניין עם נקודות- לאחריהן מגיע משפט חדש.
טיגר הבובה
12/09/2018 02:00
אבל עד שהוא יתחיל (אם הוא יתחיל), הנקודה הזו היא כואבת, שורפת מבחילה.
Thelse
12/09/2018 02:24
זה נכון.
לא חוויתי את החיים שלך, אבל את הנקודה הכואבת, השורפת והמבחילה שלי אני שמח ששרדתי כדי להיות כאן במשפט הבא.

זה קשה באופן משתק, וזה ימשיך להיות קשה, עד שזה יפסיק להיות קשה ויתחיל להיות טוב.
וכאן חכמת הבדיעבד חוגגת..
edya
13/09/2018 14:30
קשה לי מאד להגיב לך פשוט כי אני חסרת מילים...

3>
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון